איפה זה לפלנד ?

איפה זה לפלנד?

לפלנד היא לא פינלנד. לפלנד היא לא מדינה. ולעם שחי שם אלפי שנים יש שם אחר לגמרי. הכל על הסוד שמסתתר מאחורי אחד היעדים הנחשקים בעולם

מאת יניב הון מייסד טיולי אורקה

לפלנד היא חבל ארץ שמתפרש על פני החלק הצפוני של ארבע מדינות: נורבגיה, שוודיה, פינלנד ורוסיה. היא לא מדינה, אין לה בירה, ואין גבול שתוכלו לחצות עם דרכון ולהגיד "הגעתי ללפלנד". היא פשוט קיימת בכל מקום שבו אתם מעל הקו הארקטי וקצת מתחתיו.

רבים חושבים בטעות ש"לפלנד" זאת פינלנד. הסיבה לבלבול היא שרוב הטיולים הממוסחרים שמוכרים "חוויית לפלנד“, זוהר צפוני, מזחלות איילים וכלבים ועוד, יוצאים מצפון פינלנד. אז השם נדבק למקום, ולפלנד הפכה בתודעה הישראלית לסוג של פינלנד הצפונית.

אבל לפלנד היא הרבה יותר גדולה, הרבה יותר עתיקה, והרבה יותר מעניינת מזה.

בכתבה הזאת אני רוצה לתת לה את הכבוד שמגיע לה: מי הם הסאמים שחיו בלפלנד אלפי שנים לפני ששורטטו גבולות על מפה, מה מקור השם, ואיך נראו החיים כאן לפני שהגיעה התיירות. ובסוף, למה לפלנד הנורבגית היא, בעיניי, היהלום שבכתר.

למה קוראים לה "לפלנד"?

אתחיל מפרט שרוב המטיילים לא יודעים: השם "לפלנד" הוא לא השם המקורי, ובטח לא השם שבו משתמשים הילידים.

המילה "לפלנד" נגזרת מ-Lapp Land, ארץ הלאפים, כשהמילה "Lapp" קשורה לאנשים "שחיים בשוליים". השם הזה לא נולד מתוך כבוד אלא כגנאי, על ידי חוקרים וסיירים סקנדינביים בתחילת המאה ה-16. הפעם הראשונה שלפלנד מופיעה במפות אירופאיות היא בסביבות 1539, במפה שצייר הגיאוגרף השוודי אולאוס מגנוס.

המקומיים, אלו שחיים על האדמה הזאת אלפי שנים, קוראים לה סאפמי (Sápmi), שם שניתן לה עוד לפני ששורטטה מפה אחת באירופה.

למה אני בכל זאת ממשיך להשתמש ב"לפלנד"? כי זה מה שאנשים מחפשים בגוגל, זה מה שכבר נשתרש עמוק, וזה מה שכולנו מכירים. אבל עכשיו שאתם יודעים את ההיסטוריה אני מקווה שתזכרו שמאחורי השם הזה יש עם אמיתי, עם שם מקורי משלו, ועם סיפור שאנחנו עומדים לספר.

השמש שוקעת לחודשיים וחצי

מה קורה לטבע כשכל לפלנד נצבעת בכחול סוריאליסטי?

לילות הקוטב
המפה של לפלנד ההיסטורית שמשתרעת על פני כמה מדינות
מפת לפלנד ההיסטורית

העם הסאמי, הילידים הוותיקים של לפלנד

ההיסטוריה של לפלנד היא ההיסטוריה של העם הסאמי לפני כל סיפור אחר. הסאמים הם הילידים הוותיקים ביותר בחוג הארקטי, כ-80,000–100,000 איש, שחיו ונדדו באזור אלפי שנים, הרבה לפני שמישהו החליט לחלק את חבל הארץ למדינות.

לאורך השנים פגשתי לא מעט סאמים, ואני יכול להגיד שאני מצליח לזהות את ילידי האזור, לפעמים בדקויות קטנות מאוד, לפעמים בבירור. רובם מספרים לי על מתח שקיים מתחת לפני השטח ביחסים עם נורבגיה, מתח שנובע מעשרות שנים שבהן הם נדחקו לשוליים בלשון המעטה, על אף שהם בעלי הבית המקוריים. ועם זאת, כולם, בלי יוצא מן הכלל, מרגישים נורבגים לכל דבר ועניין, ומכירים בערכה של המדינה הסוציאל-דמוקרטית שבנתה להם רשת ביטחון שלא הייתה קיימת קודם.

אייל הצפון , עמוד השדרה של חיי הסאמי

חלק מרכזי בחייהם של הסאמים היו איילי הצפון, שמהם הכל בא: תחבורה לנדידה בין איזורי המרעה ולצרכים של המשפחה, תזונה, לבוש ומחסה. מהעורות של האיילים בנו את ה-Lavvo (לאבו) , אוהל המגורים המסורתי. מהעצמות והקרניים היו מייצרים כלים, ומהגידים חוטי תפירה.

הסאמים לא ביזבזו שום משאב באקלים הקיצוני הזה. מלבד רעיית האיילים, הם היו גם דייגים מוכשרים שנהנו מהשפע שיש לחוג הארקטי להציע.

יצא לי לא מעט פעמים לישון ב-Lavvo. שוכבים על פרוות, מתכסים בשמיכות צמר, מדורה קטנה מחממת מהמרכז. זו לא "חוויה תיירותית“, זו הדרך הכי אותנטית שיש להבין איך אנשים שרדו כאן אלפי שנים, בתנאים שרובנו לא מסוגלים לדמיין.

ב-1751 שרטטו הנורבגים והשוודים גבולות ביניהם מבלי להתחשב בסאמים. כך, בין לילה, משפחות שנדדו יחד במשך דורות הפכו ל"נורבגים" או ל"שוודים". הנדידה , שהייתה עמוד התווך של התרבות הסאמית, נחסמה. לא הגבול הכאיב; הכאיבה העצירה של תנועה שהייתה חלק מהזהות עצמה.

יש לי חברה טובה בצפון נורבגיה, שחיה בעמק מדהים ביופיו סמוך Alta, אזור עמוק בתוך החוג הארקטי. היא מגדלת כבשים ומפעילה טיולי כלבי-האסקי. כשאני שואל אותה על השורשים שלה, היא מחייכת: "אני לא ממש יודעת, אבל יש שם גם דם סאמי." משפחתה מתועדת באותו אזור מאז שנת 1600 , עובדה שמרשימה אפילו אותי אחרי כל השנים שם. היא מדברת בכאב על המדיניות הנורבגית שניסתה להטמיע את הסאמים ולמחוק את הייחודיות שלהם, ולעיתים מוסיפה בשקט: "כל העושר של נורבגיה הנפט, הגז, הדייג מגיע מהאזורים שלנו. ולפלנד הזינה את כל המדינה, בלי שקיבלה הכרה אמיתית."

מה היחס לסאמים כיום בנורבגיה?

כיום, נורבגיה עושה מאמצים ממשיים בכיוון הנכון. יש יום סאמי לאומי, דגל סאמי מוכר רשמית, שפה סאמית רשמית, ותוכניות אפליה מתקנת. ועדיין, כמו שכל אחד מהחברים שלי באזור יגיד, הרבה מהצעירים הסאמים עוזבים את הקהילות הקטנות לערים הגדולות. זו תופעה עולמית, אבל כאן היא כואבת במיוחד: כי מה שנאבד ביחד עם הנדידה לעיר הוא ידע שאי אפשר ללמד מספר.

לפלנד הנורבגית, היהלום שבכתר

אחרי שנים של נדידה בצפון, אם תשאלו אותי איפה באמת כדאי לנחות התשובה שלי תמיד תהיה לפלנד הנורבגית. הנה ארבע הסיבות שהופכות את החלק הזה לליגה אחרת לגמרי:

המיתוס של הקור, אל תתנו למספרים להפחיד אתכם
בחלקים המזרחיים של החוג הארקטי (פינלנד, רוסיה), מינוס 20 מעלות אינן הגזמה, וזה קור שפחות כיף לטייל בו. אבל בנורבגיה? כאן נכנס לתמונה זרם הגולף. זרם המים החמים שמגיע מהאוקיינוס לא נותן לים לקפוא ומייצר ויסות חום טבעי. בטרומסו, הטמפרטורה הממוצעת בחורף היא סביב מינוס 4 מעלות בלבד. זה בדיוק מה שמאפשר לכם לחוות את עוצמת הקוטב בלי להרגיש שנכנסתם לפריזר תעשייתי.

הזוהר הצפוני בלב חגורת הזוהר
טרומסו יושבת בדיוק בלב ה-Auroral Oval, אותה טבעת מגנטית שמקיפה את הקוטב ונחשבת לאזור שבו הסיכויים לראות זוהר צפוני הם הגבוהים בעולם. הבונוס הנורבגי: בזכות זרם הגולף, יש הרבה יותר ימים בהירים עם שמיים נקיים, מה שמעלה משמעותית את הסיכוי לחזות באורות המשתקפים במי הפיורדים.

הלוויתנים של הפיורדים בצפון נורבגיה
בחודשי החורף נודדים המוני הרינג אל תוך הפיורדים הצפוניים. ובעקבותיהם, מגיעים בעיקר לווייתני גדול-סנפיר ואורקה. לראות סנפיר שחור ענק עולה מתוך המים השקטים, במרחק נגיעה מהחוף, זו לא "אטרקציה תיירותית". זה הטבע בגרסה הכי גולמית וטהורה שלו.

הפיורדים היפהפיים של לפלנד הנורבגית
בעוד ששאר חלקי לפלנד מאופיינים במישורים לבנים אינסופיים, הצפון הנורבגי הוא המקום היחיד שבו הטבע משתולל. הפיורדים הם מפרצי ענק שנוצרו על ידי קרחונים, ומוקפים בהרים משוננים שצונחים בזווית חדה היישר לתוך המים. המפגש בין פסגות מושלגות לים כחול עמוק יוצר ניגודיות שפשוט לא קיימת בשום חלק אחר של לפלנד.

כמה אור באמת יש בלפלנד בחורף?

מעבר לשעות החושך, יש עולם שלם של צבעי פסטל ודמדומים. גלו את המדריך המפורט לשעות האור בלפלנד.

למדריך שעות האור
הצטרפו אלינו ליהלום שבכתר לפלנד הנורבגית:
דילוג לתוכן